טעפליק, אוקראינה: הוקמו אוהלים על קברי צדיקים ואנשי מעשה מפורסמים



בבית החיים טמונים הרה"ק רבי שמואל אברהם אבא מסלאוויטא זי"ע
והחסידים הדגולים לבית ברסלב, רבי אהרן קיבליטשר ורבי יצחק לייב זצ"ל
 
בית החיים העתיק בעיירה טעפליק השוכנת במחוז ויניציה באוקראינה, זכה לביקורו של יו"ר אגודת 'אהלי צדיקים' הרב ישראל מאיר גבאי, שחידש בימים האחרונים את קברו של הרה"ק רבי שמואל אברהם אבא מסלאוויטא זי"ע ואף בנה מעליו אוהל חדש ומרשים כראוי לערכו הרם, ואת קבריהם של החסידים המפורסמים לבית ברסלב, רבי אהרן קיבליטשר זצ"ל ורבי יצחק לייב זצ"ל תלמידו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע.

במרכז בית החיים שוכן ציון קדשו של הצדיק רבי שמואל אברהם אבא מסלאוויטא, בן הרה"ק רבי משה מסלאוויטא זי"ע ונכד הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע. כידוע, רבי משה היה היחיד מבניו של רבי פנחס מקאריץ שלא הסכים לקבל שכר על רבנותו ולכן פתח בית דפוס בסלאוויטא שהיה לאחד מהמפורסמים ביותר בהיסטוריה היהודית. בית הדפוס נוסד בשנת תקנ"ב על ידי רבי משה שפירא, לאחר מספר שנים העביר רבי משה את הניהול השוטף של בית הדפוס לשני בניו: רבי שמואל אברהם אבא ולרבי פנחס.

בית הדפוס נועד להדפסת ספרי חסידות ועיקר פרסומו נבע במהדורות המפוארות של התלמוד הבבלי אשר נודעו כ'ש"ס סלאוויטא' ויצאו בשלוש מהדורות. בבית הדפוס של האחים שפירא עבד פועל בשם אליעזר פרוטוגין, באותה תקופה החל אליעזר להידרדר והיה מופיע לעבודה שיכור דבר שגרם לפיטוריו, גם בביתו לא מצא אליעזר מנוח מאחר ולא חי בשלום עם רעייתו ולאחר זמן מה שם קץ לחייו.

כאשר מצאו אותו כבר היה מאוחר מדי ולאחר ניסיון החייאה כושל, קבע הרופא את מותו. בני משפחתו של אליעזר שהיו בשברונם הלכו והעלילו על האחים שפירא כי הם האחראים למותו של אליעזר והם אלו שהרגו אותו כדי למנוע ממנו להלשין עליהם על הדפסת ספרים יהודיים ללא ביקורת הצנזורה.
המשכילים והגויים המקומיים ששמחו על ההזדמנות שנפלה לידם, הוסיפו שמן למדורה ובעקבות הפרשה הוצא בשנת תקצ"ה צו לסגירת בתי דפוס יהודיים בכל אזורי ליטא ובלארוס, והאחים שפירא נלקחו אחר כבוד לכלא שם ישבו מאחורי סורג ובריח בחברת פושעים ורוצחים מהסוג הגרוע ביותר. ארבע שנים ארכו החקירות ובכל אותו הזמן ישבו רבי שמואל אברהם אבא ואחיו רבי פנחס בצינוק, ידיהם ורגליהם כבולות. אביהם רבי משה שהיה כבר זקן ולא יכל לראות בצער בניו, נפטר בט' כסלו תקצ"ח.

בשנת תקצ"ט יצא גזר דינם של האחים שנידונו לגזרת 'קאסטרוי' שפירושה: אלף וחמש מאות מלקות לכל אחד מהם, ואם יישארו בחיים לאחר מכן ישלחו לשארית חייהם לסיביר. 'קאסטרוי' - כל הנידון בגזר דין אכזרי זה היה עליו לעבור בין שתי שורות של חיילים קוזאקים, בידיהם פרגולים והללו מצליפים על גבם החשוף אלף וחמש מאות מלקות.

בערב ראש חדש אלול בוצע גזר הדין. בכיכר השוק הרחבה נעמדו שתי שורות קוזאקים, מאתיים חמישים חיילים בכל שורה ובידיהם פרגולים ומגלבים, על רבי שמואל אברהם אבא ואחיו רבי פנחס נגזר לעבור שלוש פעמים כל אחד בין השורות ולספוג את מכות הרצח שיומטרו עליהם.
קהל גדול הגיעה לצפות, הקוזאקים עומדים הכן עם ברק של רצח בעיניהם, ואילו רבי שמואל אברהם אבא ואחיו רבי פנחס עוסקים בוויכוח מי ילך ראשון (כי הראשון שילך יקבל את ההצלפות החזקות ואצל השני החיילים כבר יותר עייפים). רבי שמואל אברהם אבא טוען כי מאחר והוא הבכור ילך הוא ראשון, אך אחיו רבי פנחס טוען כנגדו ובדמעות מבקש הוא כי רוצה הוא ללכת ראשון לבל יצטרך לראות בסבל אחיו הבכור, לבסוף ניצח רבי פנחס והוא הלך ראשון.

מפורסם הוא הסיפור המרטיט, שהאחים הקדושים מסלאוויטא נעצרו מספר פעמים במהלך ההלקאות, מאחר וכיפתם נפלה מעל ראשם ולא הסכימו להמשיך לצעוד ללא הכיפה. הקוזאקים הוסיפו להכותם ללא רחמים, אולם עקשנותם עמדה להם והם קיבלו את כיפתם חזרה, רק אז המשיכו לצעוד בין השורות ולקבל את המכות האכזריות.

חסידים מסלאוויטא והסביבה אספו כסף רב ולבסוף הצליחו להמתיק את גזר דינם, ואת גזירת הגירוש לסיביר המירו למאסר עולם בתוך מוסקבה. שבע עשרה שנה ישבו האחים בכלא, לאחר מות ניקולאי ועליית הצאר אלכסנדר השני קיבלו האחים חנינה ובשנת תרט"ו שוחררו. מאז נודעו רבי שמואל אברהם אבא ואחיו רבי פנחס כ'האחים הקדושים מסלאוויטא'.

לאחר שחרורו החל רבי שמואל אברהם אבא לנהוג באדמו"רות ואת הדפוס העבירו האחים לעיר קאריץ הסמוכה לסלאוויטא. בה' אדר תרכ"א עזבה נשמתו השלמה והטהורה את גופו השבור והרצוץ, ועלתה מעלה מעלה הישר לפני כסא הכבוד ומנוחתו כבוד בעיר טעפליק שבאוקראינה, בה התגורר בערוב ימיו.
את מתחם הקבר העשוי אבנים ומוקף בגדר מרשימה, הקים הרב ישראל מאיר גבאי כבר לפני שני עשורים, לאחר שביקר בטעפליק וראה את ההזנחה הרבה במקום. בשבוע האחרון, שוב ביקר יו"ר אגודת 'אהלי צדיקים' במקום וראה כי העזובה פשתה כאן כמקודם. בפעילות זריזה הוקם אוהל מעל קברו של הצדיק הקדוש רבי שמואל אברהם אבא מסלאוויטא, אוהל פתוח שתקרתו מגינה על המתחם מפני הגשמים והשלגים הרבים.

בתוך כך מציינים באגודת 'אהלי צדיקים' כי גם קבריהם של החסידים המפורסמים מחצר הקודש ברסלב הטמונים בבית החיים בטעפליק, שופצו מחדש והוקם מעליהם אוהל מכובד.

החסיד רבי אהרן קיבליטשר – נקרא על שם עיר מולדתו קיבליטש – היה מגדולי חשובי חסידי ברסלב ונהג בכל לילה לקום בחצות ללא שעון מעורר, ולאחר מכן ללמוד ולהתבודד עד הבוקר. כשהגיע יומו האחרון, שמעה אותו בתו אומר בחצות ליל רק תיקון לאה, כשהעירה לו שהיום לא שבת, השיב לה: "יודע אני היטב מה אני עושה". בבוקר ביקש שיביאו לו מהאוכל של שבת, לאחר מכן ביקש מחתנו המשפיע המפורסם רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל שייקחהו לחדרו שהיה מעל התנור, שם עבד את השי"ת כל חייו ולפני שהסתלק אמר לו: "ברוך השם שעברתי את העולם הזה בלי מעיל ומיטת שינה". כעבור מספר שעות נפטר לבית עולמו ביום שישי כ' אלול בשנת תרפ"א והוא בן שישים ושלוש שנים. מחמת עניותו לא היה לו תכריכים וחתנו רבי לוי יצחק בנדר תרם לו מבגדיו כדי שהיו לו תכריכים.

משנהו החסיד המפורסם רבי יצחק לייב מטעפליק, מגדולי התלמידים שהסתופפו אצל הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע. לא ידועים עליו פרטים רבים, אך בקרב החסידים שמו זוכה להערצה מופלגת וקדוש ייאמר לו.