אהלי צדיקים
English
ב"ה יום שלישי , י"ח ניסן ה'תשע"ט , 23/04/2019
ימי זכרון
תאריך פטירה:
י"ג ניסן  ה-של"ה
דרכי גישה
כתובת בית הקברות:
בית הקברות הישן
מקום קבורה:
צפת, ישראל
רבי יוסף קארו - מרן הבית יוסף זיע"א
ב"ר אפרים
 
 
רבי יוסף קארו (1488 - 1575) מגדולי הרבנים ופוסקי ישראל בכל הדורות, מחבר השולחן ערוך והבית יוסף, קרוי בפי העם גם בסתם מרן והמחבר. בין תלמידיו: רבי יום טוב צהלון.
 
חייו
רבי יוסף נולד לאביו אפרים, שהיה תלמיד חכם, בספרד. בעודו ילד קטן נאלץ לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד, והמשפחה הגיעה לקושטא. אחר שאביו נפטר הוא גדל בבית דודו שחי בקושטא, רבי יצחק קארו. בבגרותו התבסס באדריאנופול. בעיר זו הוא התחתן ובה זכה למעמד רבני חשוב והחל בכתיבת חיבורו על הטור - ה"בית יוסף".
 
אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה התחתן בשנית. התגורר משך זמן בבולגריה, והחליט לעלות לארץ ישראל, שם קבע את מקומו בצפת. בעיר הגלילית נעשה תלמידו של רבי יעקב בירב, והיה הראשון להיסמך על ידו עם חידוש הסמיכה. אחר כך נסמכו תלמידים נוספים של בירב: רבי משה מטראני, רבי משה קורדובירו, ורבי יוסף סאגיס – רבו של רבי אלעזר אזכרי (מחבר ספר חרדים) וחברו של הר"י קארו. חידוש הסמיכה גרם למחלוקת גדולה וממושכת בין בירב לבין רבי לוי בן חביב.
 
עשרים שנה ארך חיבור ה"בית יוסף" שנכתב על הארבעה טורים לרבי יעקב בן הרא"ש ובו ערך רי"ק דיונים הלכתיים מעמיקים, שבסופם הביע את עמדתו המסכמת. עשר שנים נוספות חלפו עד להוצאת החיבור לאור. שיטת הפסיקה שלו הייתה הכרעה לפי רוב הדעות שבין הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש. לספר הקיצור שסיכם את הלכות ה"בית יוסף" קרא שולחן ערוך, אך קיצור זה עתיד היה להיעשות במהלך ההיסטוריה לעיקר.
 
בחלק מזמן הכתיבה פרצה בצפת מגפה והוא עבר לביריה.
 
בזקנתו התחתן רבי יוסף קארו בשלישית ובגיל מופלג נולד לו בן. נפטר בצפת בגיל שמונים ושבע, והידיעה על פטירתו הכתה גלים של אבל בכל רחבי העולם היהודי.
 
 
התפשטות ספריו וחיבוריו
הספר שלחן ערוך נפוץ בכל עם ישראל. אולם, משום שהספר בנוי על שלשה עמודי ההוראה, הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, ראו בני יהדות אשכנז שפסיקתם נדחקה הצידה, ולכן כתב הרמ"א ספר השגות עליו שבו מובאים מנהגי אשכנז בדינים מסוימים. בדינים שבהם כותב הרמ"א כי אין מנהג אשכנז כך, דחו האשכנזים את פסקי השלחן ערוך, אולם בכל מקום שלא חלק על רי"ק, התקבלו פסקיו גם על האשכנזים.
 
שנים מעטות אחרי חיבור השלחן ערוך, התפשטה תורת האר"י ופורסמה, ומאז התפלגה הפסיקה הספרדית לשני זרמים, האחד נאמן לשיטת השלחן ערוך ולרמב"ם והשני נאמן לתורת הקבלה. בימינו קיים הבדל זה בין פסיקת השולחן ערוך לפסיקת הבן איש חי. יש הנוהגים לפסוק בענייני תפילה על פי האר"י ובהלכות אחרות על פי השולחן ערוך והרמב"ם.
 
חיבור חשוב אחר של רי"ק הוא ה"כסף משנה" על היד החזקה של הרמב"ם. בספר זה הוא משתדל ליישב את שיטת הרמב"ם מהשגות הראב"ד עליו, ולמצוא מקורות בתלמוד לדבריו של הרמב"ם, מאחר שהמחבר עצמו לא ציין את מקורותיו מתוך מטרה להקל על המעיין.
 

 
 

ספריו
כסף משנה - מקורות להי"ד החזקה לרמב"ם ותירוץ קושיות הראב"ד.
בית יוסף - ציוני מקורות, מנהגים ודעות בהלכה על הטור.
בדק הבית - תוספות מהדורה שנייה על הבית יוסף.
שולחן ערוך - סיכום הבית יוסף והכרעה מעשית של השיטות.
מגיד מישרים - מאמרים בקבלה ערוך כיומן על סדר פרשיות השבוע אותם קיבל הרי"ק מפי "המגיד".
כללי הגמרא - דיון ביסודות הלשוניים וההלכתיים של הגמרא, נתחבר כפירוש על הליכות עולם לרבינו שמחה.
אבקת רוכל - שאלות ותשובות בנושאים הלכתיים שונים.