אהלי צדיקים
English
ב"ה יום ראשון , י"ב אדר א' ה'תשע"ט , 17/02/2019
ימי זכרון
תאריך פטירה:
י"ג אדר  ה-תרנ"ד
דרכי גישה
מקום קבורה:
טשערין
רבי נחמן מטשערין

ר' נחמן גולדשטיין [מטשערין], הרב מטשעהרין (מועד הולדתו אינו ידוע; נפטר בתרנ"ד).

נודע בכינוי החיבה "דער טשערינר רב".

ר' נחמן היה בנו של ר' צבי אריה מברסלב. אבי אביו, ר' אהרן, היה רבה של ברסלב בימי רבינו. רבינו כה העריץ את תלמידו ר' אהרן עד שאמר שהוא השתמש בזכות אבותיו להביא לברסלב את ר' אהרן – אשר בהירות פסיקותיו היתה ללא תקדים.

ר' נחמן, תלמיד חכם מלומד גם בהיותו נער צעיר, גדל בברסלב, בתחילה לא היה קרוב כל כך לר' נתן. ר' נתן קרא לו פעם ואמר לו: "דע לך, כי יתכן בהחלט שרבי נחמן השתמש עם זכות אבותיו להביא לברסלב את סבך – רק למענך".
אחרי פטירתו של ר' נתן, התחרט הרב מטשערין על שלא שאב ממנו מספיק, ונעשה מעורה ביותר בחיבוריו של ר' נתן. הוא פיאר והידר את ספרו של ר' נתן "ליקוטי עצות", והדפיסו בשם "ליקוטי עצות המשולש", שם אסף את משנת ר' נתן בליקוטי הלכות. הוא היה גם הראשון להתחיל בכתיבת פירוש על חיבוריו של רבינו, ובכך תרם לפתוח אפיקים נרחבים גם בפני אנשים מן השורה. את רמת למדנותו העצומה של הרב מטשערין אי אפשר לתאר, כי אם לאלו שטעמו מספריו הקדושים.
הוא נודע כ"מתמיד", ונשאר לעתים קרובות ער כל הלילה לעסוק בתורה. כרבה של טשערין הוזמן תמיד על-ידי תושבי המקום לשמחת חתונות, למרות שלא נענה להזמנה. פעם, החליט שמשו שלא למסור לו את ההזמנה כיון שידע שבכל מקרה אין הרב מתכוון להופיע. כאשר גילה את מעשהו של שמשו, התעצב ר' נחמן אל לבו ואמר: "כל אימת שאני מקבל הזמנה לחתונה, אני יודע שכבר לא אישן באותו הלילה (הוא נהג לישון רק עד חצות, ואז היה קם ולומר תורה עד הבוקר). לכן, אפילו לא אלך לחתונה, אני נשאר ער כל הלילה ולומד, והנה – בכך שלא מסרת לי את ההזמנה, שללת ממני לילה שלם של תורה!"
אחרי שכתב את פירושו, "יקרא דשבתא", המסביר את קדושת השבת על פי התורות שבליקוטי מוהר"ן, אמר הרב מטשערין שאינו יכול עוד לישון ביום השבת. הוא אמר: "אדם המקיים את מצוות השבת מכונה 'שומר שבת'. כל אחד יודע שאסור לשומר לישון בעודו בתפקיד. וא"כ איך אני יכול לישון בשבת?"

בן זמנו של ר' נחמן חזן, אם כי צעיר ממנו, העריכו חסידי ברסלב את הרב מטשערין. יחד עם ר' אברהם בער, נכדו של רבינו, הוא היה אחראי למינויו של ר' אברהם שטרנהרץ כשליח ציבור לתפילות ראש השנה. בכל זאת, כאשר נסע לאומן לראש השנה, לא ציפה לזכות בטיפול מיוחד בשל מעמדו, וגם לא היה מרשה דבר כזה אם התגלה. "באומן, כולנו שוים" אמר. "כשאני יוצא להשתתף בקיבוץ ראש השנה, אני משאיר אחרי את מעמדי וסמכותי כרב".

בסך הכל הוא חיבר כעשרים ספרים, אשר אחדים מהם רק נראו על-ידי חסידי ברסלב בכתב-היד לפני שאבדו. מחיבוריו הראשים ששרדו ישנם: "פרפראות לחכמה" פירוש ל"ליקוטי מוהר"ן", "רמזי מעשיות" ל"סיפורי מעשיות" ומראי מקומות ל"ספר המידות". הוא ערך גם אוסף בן שני כרכים של מאמרי הבעש"ט ותלמידיו הראשיים בשם "לשון חסידים" ו"דרך חסידים".