אהלי צדיקים
English
ב"ה יום ראשון , ח' טבת ה'תשע"ט , 16/12/2018
ימי זכרון
תאריך פטירה:
י"ח טבת  ה-תר"א
דרכי גישה
כתובת בית הקברות:
מקום קבורה:
דינוב - dynow - פולין
מפה
הדפס
|
שלח לחבר
רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב
ב"ר פסח
 

 
הולדתו
נולד ביאוורניק (Jawornik)‏ שבגליציה.
אביו, רבי פסח לנגזם, היה מלמד תינוקות. צאצא של רבי שמשון מאוסטרופולי שנהרג בגזרות ת"ח ת"ט.
אמו, איטה‏, הייתה אחייניתם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי.
לפניו נולדו להוריו מספר ילדים, שנפטרו בילדותם.
 
מסופר‏ כי על מנת לנסות למנוע גם את מותו של הרך העתידי, התייעצה אמו עם דודה, רבי אלימלך מליז'נסק, לגבי מתן שם לרך היילוד. ר' אלימלך הבטיח לאחותו שייוולד לה בן זכר שיחיה ויאיר את העולם בתורתו הקדושה, והורה לה לתת לילד את שמו (כלומר אלימלך) כסגולה לאריכות ימים. מאחר שביהדות האשכנזית לא מקובל לתת לאדם שם של אדם חי, הוסיפו הוריו לשמו של התינוק את השם צבי (הרש).
רבי אלימלך אמר שבגלל זה הפסידו חצי ממעלתו של התינוק כי צבי אינו מלך ולכן יהיה חצי מלך (השם אלימלך היה נקרא בפי היהודים מלך).
 
 
רבותיו
מתלמידי החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדל מרימנוב, ואחריהם המגיד רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ ורבי אברהם יהושע השל מאפטא (ה"אוהב ישראל"). קשרים קרובים היו לו עם תלמידי בית-מדרשו של החוזה מלובלין ובראשם רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב.
 
 
רבנותו
שימש ברבנותן של דינוב (שם היה מרכז חצרו) רוביטש, סטריז'וב, האליטש (הלישוי), ומונקאץ שאז הייתה חלק מהונגריה. פעל רבות להפצת תורת הקבלה ונלחם בחריפות נגד המשכילים.
 
בזמן כהונתו במונקאץ אסר על פיטום אווזים משום צער בעלי חיים, ולכן עורר עליו את חמתם של פרנסי העיר ונאלץ לעזוב את מונקאץ ולחזור לדינוב.
 
נהג לחתום על מכתביו בחתימה "האוהב הנאמן לכל ישראל, דורש טוב לעמו".
 
נפטר בדינוב בי"ח בטבת תר"א (11 בינואר 1841) בגיל 58, והשאיר שלשה בנים ושלוש בנות. בנו רבי דוד (1804 - 1874), מילא את מקומו כאדמו"ר בדינוב.
 
 
חידושיו
רצ"א היה מחבר פורה במיוחד. עשרות חיבורים כתב במשך שנותיו, והם עוסקים בכל חלקי התורה שבכתב ושבעל פה. בכתיבתו הוא משלב ידע גאוני, עם דרשנות מבריקה העושה שימוש מורכב במיוחד בגימטריות ורמזים. כתביו משמשים גם כמרבץ עשיר של אמרים ופנינים מגדולי החסידות, שהוא מצטט ודורש ומוצא להם סימוכים במקראות ובדברי חז"ל.
 
חידש הרבה סגולות והידועה ביניהן היא סגולת הזיווג על ידי אמירת מזמור קכ"א בתהילים (שיר למעלות אשא עיני אל ההרים), שאותו יש להגיד 4 פעמים ביום. וכן חידש את המנהג לפזר עשבים ופרחים על רצפת בית הכנסת בשבועות היות ש: "ישראל משולה כשושנה של ורד והעולם כפרדס. המלך רצה להשמיד את הפרדס, אלא שראה השושנה ובזכותה מציל את הפרדס. כך ישראל שקבלה את התורה נמשלה כשושנה ומצלת את הפרדס" (הפרדס = העולם).
 
עודד את העיסוק בספר הזוהר וכתב:
"הנה ביום הזה אשר נכתב הספר הקדוש הזוהר שהוא מהארת האור כי טוב הגנוז... וזה מאיר לנו בגלות עד יתגלה בזכות זה משיח צדקנו יהי אור זה אורו של מלך המשיח". (בני יששכר, מאמרי חדש אייר מאמר ג' אות ד')
"אמת שמקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום אף על פי כן לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש". (הוספות מהרצ”א, אות ט')
"ושבתם וראיתם בין צדיק וכו' בין עובד אלהים לאשר לא עבדו, עובד אלהים היינו העוסק בתלמוד ובזוהר. לא עבדו העוסק בתלמוד לבד ואינו עוסק בזוהר". (מעין גנים, פרק א' אות ב')
 
 
ילדיו
הרב משולם זושא. ביילא. רבי דוד ממלא מקומו בדינוב. רבי אלעזר רב ואדמו"ר בלנצוט. הרב שמואל מפרמישלא. שרה. רבקה.
 
 
מספריו
בני יששכר - ספר על לוח השנה, על החגים והמועדים.
דרך פקודיך - על מצוות התורה
דרך עדותיך - על ספר יהושע
אגרא דכלה - על התורה.
אגרא דפרקא - סגולות ואמרי צדיקים בשלל נושאים
אגרא דהלולא
חידושי מהרצ"א - על הלכות חנוכה
לקוטי מהרצ"א - על התורה ומגילת אסתר
כלי הרואים - על ספר עובדיה
הגהות מהרצ"א - על ספר הזוהר
דברים נחמדים - על מסכת אבות
רגל ישרה - ספר מפתח לערכי הקבלה והחסידות
מעין גנים - פירוש על ספר אור החיים הקדמון, כנגד ההשכלה והמשכילים.
מגיד תעלומה - על ברכות
ריח דודאים - על מסכת מגילה
והיה ברכה - על משניות זרעים ומסכת שבת
ברכה משולשת - על משניות
תקנות תמכין דאורייתא
מעשה השם השלם
פסח בחבורה
אגרות שפירין - (אגרות משלו ומשל צאצאיו).
אזהרות מהרצ"א - מוסר
הגהות והוספות מהרצ"א - על ספר סור מרע ועשה טוב של רבי צבי הירש מזידיטשוב.
חדושי בני יששכר - על הש"ס
טעמי המצוות
נחל אמונים - הגהות לספר הקדמון חוכמת הנפש
סדר הקרבנות - לי"ג מדות