אהלי צדיקים
English
ב"ה יום שישי , כ"ב אב ה'תשע"ט , 23/08/2019
יזכור!!!

לא תשכח: אנדרטה על קבר האחים בבוטשאטש

אהלי צדיקים / י' טבת ה'תשס"ט
המציבה כבר שנים נמצאת שם. המקום‚ גם הוא היה ידוע‚ ועכשיו‚ לאחר שנים של הידברות עם ראשי העיר בבוטשאטש הגיעה האגודה להסכמה על הקמת אנדרטה סימלית על קבר האחים בעיר בוטשאטש שם נרצחו אלפי יהודים ע"י הצורר הנאצי ימ"ש.

המציבה כבר שנים נמצאת שם, המקום, גם הוא היה ידוע, ועכשיו, לאחר שנים של הידברות עם ראשי העיר בבוטשאטש הגיעה האגודה להסכמה על הקמת אנדרטה סימלית על קבר האחים בעיר בוטשאטש שם נרצחו אלפי יהודים ע"י הצורר הנאצי ימ"ש.

הגרמנים כבשו את העיר ב-5 ביולי 1941, הכנופיות האוקראיניות הלאומיות יצאו למסע של רצח ושוד שקורבנותיו יהודים ברובם. במהלך יולי אוגוסט נוספו לאוכלוסיית העיר אלפי פליטים יהודיים הונגריים מהקרפאטרוס ומניין היהודים בעיר צמח לכדי 15,000 נפש.

אלפים מבני הקהילה היהודית ומהפליטים נרצחו בין השנים 1941 ו-1943 בירי בחוצות העיר לבורות על גבעת הפֶדוֹר, ובשני משלוחים למחנה ההשמדה בלז′ץ. ביולי 1943 הוכרזה בוטשאטש כיודנריין. ובכך נגדעה קהילה מפוארת בת כ500 שנה.

הרב ישראל מאיר גבאי יו"ר האגודה: "מעבר לחיוב ההלכתי לציין את קברי המתים, אסור לנו לשכוח את המקום בו מסרו את נפשם רבים כל כך מבני עמינו אך ורק בשל היותם יהודים, המציבה הזאת תזכיר לכל עובר ושב גם שישים שנה אחרי את הרצח המזעזע ההוא, ואת קיומה של קהילה מפוארת, שאיננה"

 

 

אנחנו עושים את זה בכל מקום... רוצה להיות שותף? לחץ כאן לתרומה!

 

תעודת זהות

בוּצ′אץ′ או בוטשאטש היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, במזרח החבל ההיסטורי גליציה. היא נמצאת למרגלות הרי הקרפטים, כ-135 ק"מ מדרום ללבוב, על גדת הנהר סטריפה, מיובליו של הדנייסטר. במפקד האוכלוסין ב-2001 מנתה אוכלוסייתה כ-12,500 תושבים.

 

יהודים בעיר:

בוטשאטש נזכרת מאז שנת 1200. יהודים היו בבוטשאטש בתעודות רשמיות נזכרת הקהילה היהודית משנת 1500 ואילך.

בסקר בבית הקברות הישן של בוטשאטש שנערך בשנים האחרונות תועדו ארבע מצבות יהודיות משנת 1587.

בספרו, יוון מצולה, מספר ר′ נתן הנובר, עד הראייה למאורעות ת"ח ות"ט (1648 ו-1649),  על יהודים שנטלו חלק פעיל בהגנה ובקרב על העיר בוטשאטש בה אף שרתו את התותחים.

1699 אשרר המגנאט(הגרף) סטיפן פוטוצקי את זכויותיהם של היהודים תושבי בוטשאטש, משווה אותם לאלו של הנוצרים ואף יוצר הפלייה מתקנת לטובת היהודים. הם רשאים להתגורר בכל חלקי העיר, לעסוק בכל מקצוע, להבחר למוסדותיה ומחויבים להשתתף בהגנת העיר. היהודים אינם כפופים לבתי הדין העירוניים אלא לשיפוטו של נציגו של פוטוצקי בעיר ואף פטורים ממספר הטלים עקב הנזק הרב שנגרם להם בתקופות המלחמה עם הקוזקים, הטטרים והעות′מאנים.

בשבת חזון 1865 עלה באש מרכז העיר, תופעה שכיחה בערי גליציה הבנויות עץ. הקהילה היהודית שישבה במרכז העיר נפגעה קשות. דיווח עיתון המגיד (בעמודו השלישי): 300 בתים עלו באש וכאלף משפחות נותרו ללא קורת גג. ′בית הכנסת הגדול′ ′בית המדרש הישן′ ובתי מדרשיות נוספים על אוצרותיהם הספרותיים, נשרפו.

1919 - 1921 בוטשאטש חלק מן הרפובליקה הסובייטית.

1921 - 1939 בוטשאטש תחת שלטון פולין כחלק מגליציה המזרחית.

1939 - 1941 בוטשאטש תחת שלטון סובייטי.

1941 - 1944 שלטו הגרמנים בבוטשאטש,

1944 - 1991 בוטשאטש תחת שליטתה של הרפובליקה הסובייטית.

1991, עם התמוטטות ברית המועצות הייתה בוטשאטש לחלק מאוקראינה העצמאית.

 

השואה ומלחמת העולם השנייה:

באוגוסט 1941 כפועל יוצא מן הנספח הסודי בהסכם ריבנטרופ מולוטוב לחלוקתה של פולין בין הסובייטים לגרמנים, נכנסו הסובייטים לבוטשאטש ב-17 בספטמבר 1939, ופורקה נציגות הקהילה היהודית נסגרו בתי הספר היהודיים ("תלמוד התורה").

הגרמנים כבשו את העיר ב-5 ביולי 1941, כחלק ממבצע ברברוסה שהיה הפרתו למעשה של הסכם ריבנטרופ מולוטוב. את זמן הדמדומים בין נסיגת הסובייטים לבין הקמתו של ה"סדר החדש" ההיטלראי ניצלו הכנופיות האוקראיניות הלאומיות למסע של רצח ושוד שקורבנותיו יהודים ברובם. באוגוסט 1941 הורו הגרמנים על הקמתה של מנהלת היהודים - היודנראט, הזרוע הביצועית שלו - המשטרה היהודית, ו"לשכת העבודה". כלפי הגרמנים היה היודנראט מחויב לספק כח עבודה לעבודות שונות בעיר ובמחנות עבודה בסביבה. כן נדרש היודנראט לערוך קונטריבוציות - החרמות של כסף, מטלטלין ונכסי דלא ניידי מן האוכלוסייה היהודית לטובת מאמץ המלחמה הגרמני. כלפי היהודים היה היודנראט מחויב בפעולות של מנהלה עירונית על כל אגפיה. במהלך יולי אוגוסט נוספו לאוכלוסיית העיר אלפי פליטים יהודיים הונגריים מהקרפאטרוס ומניין היהודים בעיר צמח לכדי 15,000 נפש.

כעבור כחודשיים נאספו הפליטים על ידי המשטרה האוקראינית והוצאו אל מחוץ לעיר. בדצמבר 1941 נלקחו צעירים יהודיים למחנות עבודה בסביבות טרנופול כדוגמת בורקי-ווילקי. קבוצת בנות נשלחה למחנה יאגלניצה. בבוטשאטש לא הוקם גטו אלא התפרסם צו (בסוף 1942) שאסר על הימצאותם של יהודים דרומית לרחוב קוליובה והרחובות הממשיכים אותו עד לגשר השחור המוביל מזרחה. אלפים מבני הקהילה היהודית נרצחו בין השנים 1941 ו-1943 במהלך שתי רגיסטרציות וחמש אקציות שהסתיימו בירי בחוצות העיר, ירי לבורות על גבעת הפֶדוֹר, ובשני משלוחים למחנה ההשמדה בלז′ץ. ביולי 1943 הוכרזה בוטשאטש כיודנריין. ב-26 במרץ 1944 הצליחו הסובייטים להבקיע את הקווים הגרמניים וכבשו מידיהם את העיר. לא חלפו עשרה ימים והסובייטים איבדו אחיזתם בעיר כפועל יוצא מלחץ גרמני להחלץ מן הכיתור הסובייטי. העיר נותרה בשליטה גרמנית 4 חודשים נוספים עד לשחרור הסופי ביולי 1944.

 

בין יתר הקבורים במקום:

רבי אברהם דוד מבוטשטש, אב"ד בוטשאטש, מח"ס אשל אברהם, דעת קדושים, מחזה אברהם בנו של רבי אשר אנשיל, ותלמידו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב,

רבי צבי הירש,  אב"ד בוטשאטש, מח"ס נטע שעשעים, חמיו של רבי אברהם דוד מבוטשטש

רבי ישראל אריה, בנו של רבי צבי הירש

רבי יצחק, בנו של רבי ישראל אריה

רבי שרגא פייבל ויליג, אב"ד בוטשאטש האחרון

 

מקורות:

ויקיפדיה

מכון אהלי צדיקים

אנדרטה לציון קבר האחים בבוטשאטש
אנדרטה לציון קבר האחים בבוטשאטש
אהלי צדיקים
אנדרטה לציון קבר האחים בבוטשאטש
אנדרטה לציון קבר האחים בבוטשאטש
אהלי צדיקים
אהלי צדיקים
אהלי צדיקים
אהלי צדיקים