אהלי צדיקים
English
ב"ה שבת , י"א אדר א' ה'תשע"ט , 16/02/2019
בחר מדינה:
בחר עיר:
 
טארנא (טרנוב)
Tarnów Tarnow
אודות
תמונות
מפת הגעה


טרנוב נחשבת לאחת הערים העתיקות בפולין ומוזכרת לראשונה בשנת ד' תתפ"א 1224. קהילה יהודית בעיר מוזכרת בעיקר משנת ר"ד 1443 בהקשר של סוחרים. רוב היהודים התפרנסו מתעשיה של בגדים וכדו'. הקהילה בראשיתה היתה מסופחת לקרקוב , המושל העניק שוויון זכויות בתחום המסחר ליהודים במטרה לשנות פיננסית את פני העיר. בשנים המאוחרות יותר העונקו זכויות ליהודים ליצור ומכירה של משקאות אלכוהוליים. הקהילה גדלה במהרה הן רוחנית והן דמוגרפית ובית כנסת גדול הוקם בה. בבית הקברות שהוקם בשנות הר' נטמנו רבנים ואישים ידועים , ואף הוקצה שטח לחיילים יהודיים שנהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה. תנועת ההשכלה לא פסחה על העיר ובמאה ה-19 היו קיימות שם שתי תנועות  "הפועל מזרחי" ו"הבונד" הסוציאליסטי.
 

טרום השואה חיו בעיר כ-25,000 יהודים. בי"ט אלול תרצ"ט הופצצה העיר ע"י הגרמנים, יהודים רבים ניסו לברוח למזרח ובמקביל פליטים רבים הגיעו אליה. חמשה ימים לאחר מכן נכבשה העיר וכוחות גרמנים נכנסו לטרנוב , ומיד החלו להחרים רכוש יהודי, וחטפו יהודים לעבודות כפיה. חודשיים לאחר מכן בחשוון תש"א שרפו את בתי הכנסת ובתי המדרש ובמקביל הקימו את ה'יודנראט' עליו הוטל כבשאר הערים לגבות מסים מיוחדים ואחריות לספק יהודים לעבודות כפיה ולמשלוחים. וחודש לאחר מכן הוכרחו היהודים לענוד טלאי צהוב ולהעביר את כל תכשיטיהם לנאצים. במהלך השנה שאחרי  1941 תש"א הוקם גטו בעיר אליו הועברו גם יהודים מכפרי האיזור. רוכזזו שם למעלה מ-40,000 יהודים עם תנאי מחיה תת אנושיים. בין כ"ו סין לד' תמוז תש"ב בוצעה ה'אקציה' הראשונה, 11,500 יהודים שלא היה להם אישור עבודה נשלחו למחנה ההשמדה "בלז'ץ" באותה עת נורו כ-3,000 יהודים ברחובות טרנוב ובגדר בית הקברות היהודי ועוד כ-7,000 יהודים מערי האיזור ביערות בוצ'ינה ביניהם 800 ילדים שנלקחו מבית יתומים. בין י' י"א אב תש"ב בוצעה 'אקצית ילדים', בהוראת קריגר ימ"ש ,יהודים הוכרחו להגיע מבתיהם לכיכר השוק, ילדים נקרעו מחיק אימותיהם ונורו למוות כמה נשלחו לעבודות כפיה , וחולים וזקנים נשלחו למחנה ההשמדה "בלז'ץ".
 

בכ"ח אלול רוכזו כל תושבי הגטו 10,000 במספר בכיכר הראשית של הגטו – כיכר 'מגדבורג' שם נערכה סלקציה, כמה נורו למוות ויומיים לאחר מכן ביום ר"ה נשלחו 8,000 יהודים למחנה ההשמדה "בלז'ץ" ואילו הנותרים נשלחו חודשיים אחר כך למחנות השמדה.
 

באותו זמן חולק הגטו לשני איזורים, האחד הוקם לעבודות כפיה לנשים וגברים מעל גיל 12 בהפרדה, הוא נקרא חלק A ואילו בחלק B רוכזו משפחות גדולות ויהודים שלא עובדים. כשנערכה שם סלקציה התחבאו חלק מהיהודים ורק 2,500 נשלחו לבלז'ץ. בחודש שבט תש"ג הוחלט על הריסת הגטו,300 יהודים נדרשו לסייע, ואילו 2000 יהודים מבית החרושת לבגדים נשלחו למחנה הכפיה "פלאשוב". יהודים משני חלקי הגטו רוכזו בבית החרושת, כמה נורו ו7,000 יהודים נשלחו לאושוויץ ועוד כ-3,000 למחנה הכפיה " פלאשוב " בסוף 1943 הוכרזה העיר כ"יודן ריין ". חלק מהיהודים הבורחים הצטרפו לפרטיזנים ביערות וחלק נורו ע"י יחידות הגאסטפו באיזור.חלק ניסו להבריח את הגבול להונגריה שנחל הצלחה חלקית. לאחר המלחמה חזרו לטרנוב 700 יהודים שעזבו מיד לאחר התנכלות מהמקומיים.

 

צדיקים הטמונים בו:

רבי יחזקאל לאנדא זיע"א- יש מצבה                     

רבי חיים אליעזר אונגר זיע"א -  יש מצבה                            

רבי יצחק אייזיק לעפקאוויץ זיע"א– רק חלקה העליון של המצבה נותר.                    

רבי אהרן הלברשטאם מביאלה ביליץ זיע"א, 

רבי מאיר אריק ב"ר אהרן יהודה זיע"א  מח"ס אמרי יושר, טל תורה , מנחת קנאות, מנחת פתים. נפטר ט"ו תשרי תרפ"ו– יש מצבה.

רבי שמואל שמעלקא הלוי הורביץ זיע"א, סבו של ר' הרשל  מטשורטקוב אבא של מהר"ם טיקטין -

הנקרא דער הויכער רבי שמעלקא, (רבי שמעלקא הגבוה), כי כל שבוע כשלבש בגדי שב"ק, נהיה גבוה יותר בראש, וגם היה נהוג לשיר אז ניגון, שמזמרים עד היום נכדי בית ראפשיץ על "לקל אשר שבת מכל המעשים".

הרה"ק רבי מנחם מנדל לעזער זיע"א בעל " שובע שמחות "

שני בניו של האדמו"ר מרדושיץ זיע"א- מצבתם אדומה